שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

יין פוטר כל מיני משקין

תקציר השיעור

יין פוטר מיני משקין

כללים בברכה ראשונה ואחרונה על שתיית יין ומשקאות קודם הסעודה ובתוכה

 

"יין פוטר כל מיני משקין"

א. האם דין זה נאמר רק כשהמשקאות היו לפניו בשעת הברכה, או אפילו כשלא היו לפניו אך היה בדעתו לשתותם • מה הדין כאשר "קבע" לשתות יין.

ב. שתה יין פחות מרביעית, האם צריך לברך בורא נפשות על שאר המשקאות.

ג. בשעת הברכה חשב לשתות רק מכוס שבידו ואח"כ נמלך לשתות עוד - מה דינו.

ד. דין "יין פוטר כל מיני משקין" במיץ ענבים.

ה. האם שתיית יין פוטרת משקאות קרושים - גלידה, שמנת וכיוצא בזה.

ו. שתה משקה ואחר כך שתה יין, האם ברכת "על הגפן" שמברך על היין פוטרת מברכה אחרונה את המשקה ששתה לפני כן, או לא.

"בירך על היין שלפני המזון, פטר את היין שלאחר המזון"

ז. האם מדובר דווקא בשבת ויום טוב או ביום חול • כשלא היה בדעתו לשתות בסעודה • כמות היין שראוי לשתות לכתחילה לפני שהתחיל בסעודה.

"יין בתוך המזון מהו שיפטור את היין שלאחר המזון"

ח. מחלוקת האמוראים ופסק ההלכה בדין זה.

הלכות המצויות בקידוש בשבת

ט. המקדש על היין ודעתו לשתות יין שרף או קפה, האם צריך לברך עליהם.

י. המקדש להוציא אחרים ידי חובה והם לא טעמו כלל מהיין, או שטעמו מעט [פחות משיעור "מלוא לוגמיו"] - האם מברכים על שתיית משקאות אחרים.

יא. סיכום הדינים למעשה.

 

בסוגיית הגמרא במסכת ברכות נאמרו כללים בברכה ראשונה ואחרונה על שתיית יין ומשקאות קודם הסעודה ובתוכה, ומהם נסתעפו פרטים רבים, אשר יבוארו להלן.

יין פוטר כל מיני משקין

א. ראשית כל, מבואר בסוגיא [1] מא, ב) כי "יין פוטר כל מיני משקים". ובתוספות (שם ד"ה הלכתא) כתבו, שיסוד ההלכה מדין "עיקר וטפל" בברכות.

בטעם הלכה זו, מדוע "יין פוטר כל מיני משקין", פירש רש"י [1] מב, א ד"ה דגורם) "בכמה מקומות הוא בא ומברכים עליו ואע"פ שלא היו צריכים לשתותו". וכתב הרא"ש [3] סימן כט) "לפי שהיין ראש לכל מיני משקים הוא עיקר לענין ברכה, וכולם טפלים לו". כלומר, היין הוא "ראש לכל המשקים", ולכן כל שאר המשקאות הבאים אחריו, "טפלים" ליין, ורואים את כל השתיה כקביעות אחת, והם טפלים ליין שהוא עיקר המשקה.

ואמנם חלקו הפוסקים, האם דין "יין פוטר שאר משקין" נאמר רק כאשר "קבע" לשתות יין. וכמו כן, חלקו האם דין "יין פוטר שאר משקין" נאמר רק כשהיו המשקים לפניו בשעת הברכה לפניו.

בדברי המרדכי [3] מפורש כי דין "יין פוטר" נאמר דווקא אם קבע על היין, ורק כשהיו לפניו. אולם להלכה, המשנה ברורה [5] סי' קעד ס"ק ג) הביא מחלוקת הפוסקים בזה, וכתב: "יין פוטר כל כל מיני משקים, ובלבד שיהיו לפניו על השלחן בשעה שבירך על היין. [דאילו לא היו לפניו בשעת ברכה, אף שהביאו המשקין לפניו בשעה שעמד עדיין היין לפניו, לא מהני וצריך לברך עליהם]. ויש מקילין אפילו לא היו לפניו, ורק שהיה דעתו עליהם. וכל זה בשלא קבע עצמו לשתות יין ורק כוס זה בלבד, אבל אם קבע לשתות יין, הסכימו כמה אחרונים דפוטר אפילו המשקין שלא היו לפניו בשעת ברכה, כיון שבאו לפניו עכ"פ בעוד שהיין לפניו. [ואם באו לפניו אחר גמר שתיית היין צריך לברך על המשקין, כן כתב  מהר"מ בנעט בביאורו אם לא שהיה דעתו על המשקין קודם גמר השתיה]. ולכתחילה טוב יותר לעולם שיהיו שאר המשקין לפניו בעת ברכתו על היין. ועיי"ש בשער הציון (שם ס"ק ה) בהרחבה, ובתוספת הסבר בספר וזאת הברכה [13] אות ב-ג).

"יין פוטר כל מיני משקין" בקידוש בשבת

ב. כתב החיי אדם [4] "המקדש על היין ודעתו לשתות יי"ש או קאווע [קפה], המג"א כתב דאינו צריך לברך על המשקין. ולי נראה דצריך לברך. ולכן הנכון שיכוון שלא לפטור המשקין, ואעפ"כ יברך שהכל על מעט צוקר [סוכר] ויכוון לפטור גם המשקין". ומבואר בדבריו ובמה שכתב בנשמת אדם שם, כי דין "יין פוטר שאר משקין" נאמר רק כששתה יין בקביעות". ומדבריהם הסיק הביאור הלכה [5] ד"ה יין) "אבל לא בשותה כוס אחד או ב' ואין בדעתו למשוך עצמו ביין, וכל שכן כשמקדש ושותה רק כמלא לוגמיו, דלא מהני לפטור המשקין, אפילו היו המשקין לפניו בשעת ברכה". ופסק במשנה ברורה (ס"ק ג) "ודע שאם קידש על היין והוציא אחרים בברכתו, אם לא טעמו מכוס של קידוש ורוצים לשתות שארי משקין, אף שהיו לפניהם בשעה שבירך על היין, צריכים לברך על המשקין. כי הטעם שיין פוטר הוא משום שכל המשקים טפלים לו, וכשאינו שותה לא שייך טעם זה".

ובביאור הלכה (שם) הוסיף: "ואם לא שתה מלא לוגמיו יבקש לאחד שלא טעם כלל מן הכוס שיפטרנו בברכה על המשקין או שיברך על מעט צוקע"ר לפטור המשקין".

וראה סיכום ההלכות המצויות בקידוש בשבת הקשורות לדין "יין פוטר שאר משקין", בשמירת שבת כהלכתה [9] פרק נד), ובמה שכתב בזה בספר וזאת הברכה [13] אות ד).

פרטים נוספים בדיני יין פוטר מיני משקין

ג. כאשר שתה משקה ואחר כך שתה יין, יש לדון האם ברכת "על הגפן" שמברך על היין פוטרת מברכה אחרונה את המשקה ששתה לפני כן, או לא. ובשלטי גיבורים [3] כתב: "השותה מים ויין זה אחר זה, נראה דאם שתה היין תחילה למאן דאמר דיין פוטר כל מיני משקין, ברכה מעין שלוש פוטרת. ואם שתה מים תחילה, אפשר דצריך לברך על כל אחד ואחד לפניה ולאחריה". והבן איש חי [8] פרשת מסעי סע' יא) כתב: "ואם שתה המים או שאר משקין קודם ששתה היין, יש אומרים דאין על הגפן פוטרתן, ויש אומרים דגם בזה פוטרת, לכן צריך להיזהר שלא יביא עצמו לספק ברכות, ויברך בורא נפשות על המים או על שאר משקין קודם שישתה היין, ואם לא עשה כן יברך בורא נפשות רבות בלי שם ומלכות, משום ספק ברכות להקל". וראה בספר וזאת הברכה [12] פרק יא סע' ו).

• שתה יין פחות מרביעית, האם צריך לברך בורא נפשות על שאר המשקאות - בשאלה זו הסתפק בשער הציון [7]  סי' רח ס"ק ע), ובאגרות משה [7] פשיטא ליה שצריך לברך "בורא נפשות", עי"ש בדבריו. וכן נקט להלכה בעמק ברכה [7] על פי מה שחידש ביסוד דין "עיקר וטפל" בברכות, "דעיקר פוטר טפל אין פירושו שהטפל אין צריך ברכה, דניטל החיוב ברכה ממנו. אלא פירושו שהטפל הוא בכלל העיקר, ונפטר בברכת העיקר. ולכן בנדון דידן, נהי דאיכא פלוגתא אם בשתיית רוב רביעית מחוייב לברך ברכה מעין ג', אבל מכל מקום כיון דסוף סוף אינו מברך על היין מעין ג' מטעם דהוי ספק ברכה, אם כן ממילא דשוב צריך בוודאי לברך על המים בורא נפשות, כיון שלא בירך על העיקר ולא נפטר הטפל". וראה עוד במה שדן בנושא זה בהרחבה בשמירת שבת כהלכה [9] הערה קז).

• דין "יין פוטר כל מיני משקין" במיץ ענבים - בשבות יצחק [8] הביא בשם הגרי"ש אלישיב "דרצוי שלא לסמוך על דין יין פוטר שאר משקין כשמברך על מיץ ענבים. והזכיר את דברי החיי אדם "דבמקום ספק נכון שיכוון בברכת הגפן שלא לפטור המשקין".

• האם שתיית יין פוטרת משקאות קרושים [גלידה, שמנת וכיוצא בזה] - וזאת הברכה (12 סוף סע' ח).

דינו של אורח הסועד על שולחנו של בעל הבית - וזאת הברכה [11] פרק יא סע' ב).

בירך ולאחר מכן נמלך לשתות עוד יין - מה הדין אם בשעת הברכה חשב לשתות רק מכוס שבידו ואחר כך נמלך לשתות עוד, עיין בטור ובית יוסף [4] סי' קעד סע' ה), ובפסק השו"ע [6] שם) "כל מה ששותה בתוך הסעודה, די לו בברכה אחת, אלא אם כן כשבירך לא היה דעתו לשתות אלא אותו הכוס ונמלך לשתות אחר". וכתב הרמ"א: "וכן מי שבא לסעודה ומושיטים לו הרבה כוסות, מברך על כל אחד ואחד דהוי נמלך".

היה צמא לפני הסעודה ושתה בתוך הסעודה - בספר וזאת הברכה [13] אות ו) הביא מדברי שו"ת ישיב משה, מחכמי תוניס, שכתב: "מי שהיה צמא קודם הסעודה ושהה מלשתות עד הסעודה [שסמך על מה שישתה בסעודה], האם צריך לברך על המשקים שרוצה לשתות בתוך הסעודה. שיש לומר שצריך לברך על המשקים, כיון שהשתיה איננה מחמת הסעודה אלא בגלל שהוא צמא" ובהמשך הדברים דן בספר וזאת הברכה, בנדון המצוי בחתונות, כאשר גמרו לאכול ולאחר ששהה זמן רב נהיה צמא מחמת הריקודים, האם צריך לברך על המשקים שרוצה לשתות, שהרי אינם באים כלל מחמת הסעודה, והביא בשם הגרח"פ שיינברג שהורה שאינו צריך לברך, כיון ששותה [וצמא] גם מחמת מה שאכל מקודם, עכ"ד.

בירך על היין שלפני או בתוך המזון - האם פוטר את היין שלאחר המזון

ד. במשנה [1] מובא: "בירך על היין שלפני המזון פטר את היין שלאחר המזון", ונתבאר בגמרא "לא שנו אלא בשבתות וימים טובים [דדעתו לישב אחר המזון לשתות], הואיל ואדם קובע סעודתו על היין, אבל בשאר ימות השנה מברך על כל כוס וכוס". ובהמשך הסוגיא הסתפקו: "בא להם יין בתוך המזון, מהו שיפטור את היין שלאחר המזון", ונחלקו בדין זה: "רב אמר פוטר ורב כהנא אמר אינו פוטר, רב נחמן אמר פוטר ורב ששת אמר אינו פוטר, רב הונא ורב יהודה וכל תלמידי דרב אמרי אינו פוטר". ולהלכה נקטו התוספות [2] ד"ה ורב ששת) והרא"ש [3] שאינו פוטר.

וכן נפסק בשו"ע [5] סי' קעד סע' ד) "אם קבע לשתות לפני המזון, אינו צריך לברך על יין שבתוך המזון, דיין שלפני המזון פוטרו, וכן יין של קידוש פוטר יין שבתוך המזון". וכתב המשנה ברורה (ס"ק ו) "כתבו האחרונים דלאו דווקא קבע, דהוא הדין אפילו אם שתה רק כוס אחד של יין קודם הסעודה דפוטר היין שבתוך הסעודה. וכל זה אם דעתו לשתות גם בתוך הסעודה". ובשער הציון (ס"ק יג) הביא מדברי שו"ע הרב שפסק "דבמקום שרגילים לשתות יין בתוך הסעודה, אפילו בסתמא אמרינן כאילו היה דעתו לזה".

להלכה כתב בספר וזאת הברכה [10] פרק ט אות ה סע' א) "אע"פ שאין לברך ברכה אחרונה על יין ששותה לפני הסעודה, בכל אופן מאחר שדין זה אינו מוסכם על כל הפוסקים, מן הראוי להמנע מלהיכנס לשאלה, ומייעצים הפוסקים: [א] שלא לשתות יין לפני הסעודה אלא כמות של כמלא לוגמיו. ואף בכוס של קידוש יכול לעשות כן, כי לפי ההלכה המקדש אינו חייב לשתות יותר ממלא לוגמיו. [ב] וכן נכון לכוון בברכת המזון שלאחר הסעודה לפטור היין ששתה לפני הסעודה [ג] עוד עצה לצאת מהספק, לכוון לפטור יין שישתה בתוך הסעודה מברכה ראשונה, ואז יכול לשתות רביעית לפני הסעודה בתנאי שישתה יין גם בתוך הסעודה".

עגלת קניות

Your Cart13
  • x 3 רץ כצבי - שבת
    הסרה | הוספה
  • x 2 רץ כצבי - מחשבה חלק ב
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - אבלות וכיבוד אב
    הסרה | הוספה
  • x 2 רץ כצבי - חלק א
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - מחשבה חלק א
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - פסח שבועות
    הסרה | הוספה
  • x 2 עקבי דרך
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - חנוכה ופורים
    הסרה | הוספה
סה"כ: 505.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת
אבינו, חמנו וסבנו האהוב
ר' יעקב צבי חיים (הרווי בורטון)     
בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל
אציל הנפש, איש האמונה והגבורה
שהנחיל לנו כי צדקת ה' צדק לעולם ותורתו אמת
תנצב"ה

 

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

 

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס