שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

נבצרות זמנית

תקציר השיעור

א. מי שהועבר מתפקידו האם חוזר לשררתו - המקורות בסוגיות התלמוד

בסוגיות התלמוד הבבלי והירושלמי דנו בשאלה, כאשר בעל תפקיד שהועבר משררתו מחמת סיבה מסויימת, ולאחר זמן בטלה סיבה זו - האם צריך להחזירו לשררתו.

• התוספות במסכת יומא כתבו: "פרנס הממונה על הציבור ועבר מחמת אונס, כשיעבור האונס, חוזר לשררתו, וגם נוהגים כבוד בשני" • דברי המרדכי בשם מהר"ם בנדון "אדם שהיה רגיל בשום מצוה ואירעו אונס או עוני ונתנו הקהל את המצוה לְאַחֵר, ואחר כך העשיר ורצה שיחזירו לו את המצוה".

ב. דין "חוזר לשררתו" בשאר עבירות

דברי הירושלמי "נשיא שחטא אין מחזירין אותו".

• בירור פסקי הרמב"ם בנדון רוצח בשוגג שאינו חוזר לשררתו; כהן גדול שחטא, אשר לוקה וחוזר לשררתו; וראש ישיבה שחטא, אשר לוקה ואינו חוזר לשררתו.

ג. דין השני כשהחזירו הראשון לשררתו

בסוגיא במסכת יומא נפסק כדעת רבי יוסי שלאחר חזרת הראשון, השני מועבר מתפקידו, וכתבו התוספות כי דין זה נאמר בכל "פרנס הממונה על ציבור". ויש לדון בזה מהסיפור על העברת רבן גמליאל וחזרתו לתפקיד הנשיאות, ולמרות זאת, נשאר רבי אלעזר בן עזריה לדרוש שבת אחת [ורבן גמליאל שלוש שבתות].

ד. חזרת הראשון לתפקידו לאחר שהשני שימש זמן רב בתפקידו

בתוספות במסכת נזיר התחדש, כי באופן שהשני כבר שימש בתפקיד זמן רב אין להורידו מתפקידו. רבותינו האחרונים דנו בחידוש זה, הלכה למעשה.

ה. מי שהועבר מתפקידו האם חוזר לשררתו - פסקי הלכה

ראש ישיבה חלה, והביאו אחר במקומו, והראשון הבריא • תלמיד חכם צעיר ארגן שיעור בגמרא, כאשר נסע לחו"ל הביא ממלא מקום, ולאחר שחזר הציבור העדיף את השני • מנהל בית חולים שחלה ומינו ממלא מקום שעלה בכישוריו על הראשון, לאחר שחזר הראשון לאיתנו ביקש לחזור, האם יחזור למקומו.

ו. האם הראשון חוזר לשררתו כאשר השני הפסיד את מקום עבודתו

חזרת הראשון במקום שיש "דעת אחרת" המקפידה להשאיר את השני על מקומו • פועל או קבלן שעושה מלאכה, ופרש - אין דין שחוזר לעבודתו.

ז. גדר דין "חוזר לשררתו"

דין "חוזר לשררתו" הוא חלק מדיני השררה, או שהוא מסברא, שדבר שקשה להשיגו יש בו זכות חזרה. • האם אומרים בחזקה במצוות נאמר דין "חוזר לשררתו" • חזרת גֵּר לשררה.

 

 

א. מי שהועבר מתפקידו האם חוזר לשררתו - המקורות בסוגיית התלמוד

בסוגיות התלמוד הבבלי והירושלמי דנו בשאלה, כאשר בעל תפקיד הועבר משררתו מחמת סיבה מסויימת, ולאחר זמן בטלה סיבה זו - האם צריך להחזירו לשררתו.

• במשנה במסכת מכות (1א) ובסוגיא שם (1ב) נחלקו רבי מאיר ורבי יהודה האם רוצח בשגגה שגלה לעיר מקלט, חוזר לשררתו [רבי מאיר] או לא [רבי יהודה].

להלכה, הרע"ב פסק כרבי מאיר, אך הרמב"ם ותוספות יו"ט פסקו כרבי יהודה, שאינו חוזר שוב לשררתו.

• בתלמוד הירושלמי (1ג) הובא: "כהן גדול שחטא מלקין אותו, ואין מעבירין אותו מגדולתו, וריש לקיש אמר נשיא שחטא מלקין אותו בבית דין של שלשה אין מחזירין ליה, דלמא קטל להו [לקמן יבוארו דינים אלו בהרחבה].

• בסוגיית הגמרא במסכת יומא (2א) מבואר כי כהן גדול שנפסל והעמידו אחר במקומו, לאחר שחזר הראשון לעבודתו, השני "כל מצוות כהונה עליו" - דברי רבי מאיר, ורבי יוסי אומר "שני אינו ראוי לא לכהן גדול, משום איבה, ולא לכהן הדיוט, משום מעלין בקודש". ונפסקה הלכה כדעת רבי יוסי, שאין השני נשאר בכהונה הגדולה, משום איבה. אך אם מת הראשון, השני חוזר לעבודתו.

והקשו תוספות שם (2ב) למאי נפקא מינא מה שאמרו בסוגיא בזמן הזה הלכה הנוגעת לכאורה רק לזמן שהיה כהן גדול - "וכי הלכתא למשיחא". ותירצו, כי בפסיקת ההלכה כרבי יוסי יש נפקא מינה לנדון "פרנס שעבר מחמת אונס ועבר אונסו, שיש להחזירו לתפקיד, וגם נוהגים כבוד בשני, כמעשה דר"ג וראב"ע [מובא לקמן 7א].

• המרדכי (2ג) נשאל על "אדם שהיה רגיל בשום מצוה ואירעו אונס או עוני ונתנו הקהל את המצוה לְאַחֵר, ואחר כך העשיר ורצה שיחזירו לו את המצוה". והשיב, שאם היה אנוס על כך נראה שחוזר למצוותו, וכדין כהן שארע בו קרי הנ"ל, וכמו שלמד תוספות מכאן דין פרנס שהורידוהו מחמת אונס, וכנ"ל. כמו כן למד המרדכי מדין הרוצח בשגגה, שנתבאר לעיל (1א) שלדעת רבי מאיר אינו חוזר לשררתו רק אם עבר עבירה, אבל אם לא עבר עבירה ודאי חוזר.

דברי המרדכי הובאו להלכה בשולחן ערוך (2ד). ועוד כתב המשנה ברורה (3ב) "מי שהתחיל להתפלל או לתקוע אפילו פעם אחת, אין ליתן המצוה לאחר. ואם חלה הוא, ביד הקהל להעמיד אחר, ומכל מקום כשחוזר לבריאותו, המצוה חוזרת אל הראשון".

וראה בספר משפטי הלוי (3א) במה שהעיר על הוכחת המרדכי מדין רוצח בשוגג שחוזר לשררתו, וכתב כי לדעת המרדכי להגדיר גדר חזקה במצוות ובשררה הוא כ"בעלות" ממש, ועל כן גם אם מינו אחר, יחזור הראשון לתפקידו. ועוד העיר שם מדברי הרמב"ם שנראה כי לדעתו הדין המבואר בגמרא ביומא (2א) מיוחד לכהן גדול בלבד, כפי שנלמד בירושלמי (1ג) מהפסוק "כי נזר שמן" וגו', ולפי זה לכאורה הרמב"ם חלק על תוספות (3א) שלמדו מהסוגיא ביומא הלכה לכל "פרנס הממונה על הציבור", ומדוע איפוא, סתמו הפוסקים הלכה זו ללא חולק. ועיין בדבריו, שגם לדעת הרמב"ם פרנס חוזר לשררתו, כשיטת התוספות.

דברי התוספות ביומא הובאו להלכה במגן אברהם (7ג) ובמשנה ברורה (2ד).

 ב. דין 'חוזר לשררתו' בשאר עבירות

מדברי המרדכי (2ג) נראה כי דברי הגמרא במסכת מכות שרוצח אינו חוזר לשררתו, נאמרו גם בעובר על שאר עבירות, וכך דייק בדבריו המג"א (7ג). אך בדברי הריטב"א (4א) מבואר כי דין זה נאמר דווקא בשפיכות דמים, או כאשר נמכר ונעשה עבד, שהם דברים חמורים ומאוסים מאד, אבל לא בשאר עבירות. ואף לכתחילה מותר למנות לשררה חוטא ששב בתשובה שלימה.

הרמב"ם (4ב) פסק את דין הגמרא במכות, וכתב: "הואיל ובאה תקלה זו הגדולה על ידיו", ומדבריו דייק האליה רבה (הובא בכף החיים 4ג) כי בשאר עבירות חוזר לשררתו, וכן פסק הכף החיים, שלא כדעת המגן אברהם.

אמנם דברים אלו בדעת הרמב"ם לכאורה נסתרים מדבריו בהלכות סנהדרין (4ד) שפסק שם על פי הירושלמי: "כהן גדול שחטא... חוזר לשררתו. אבל ראש ישיבה שחטא... אינו חוזר לשררתו". בירושלמי (1ג) הובא הדין על נשיא שחטא, אבל הרמב"ם למד דין זה גם בראש ישיבה. וביאר הכסף משנה את דברי הגמרא, שמוטב שיקטלוהו ולא יחזירוהו משום שחטא. וכפי שמשמע מכך שנצרך ללמוד מפסוק שמחזירים את הכהן הגדול לשררתו, ומשמע כי נשיא והוא הדין ראש ישיבה שלא נאמר בדינם גילוי בפסוק, אינם חוזרים לשררתם.

הרמב"ם בתשובותיו (5א)  כתב בנדון חזן שנתברר שעבר עבירה, שאין להורידו מתפקידו אם קיבל עליו עונשו, משום "שאין מורידין אדם מקדושתו מסנהדרי גדולה ועד חזן אלא אם כן עבר עבירה בפרהסיא". ועל כך הקשה הרדב"ז (5ב) מדברי הרמב"ם הנ"ל (4ד) שמבואר שראש ישיבה שחטא אין מחזירין אותו. וכתב כי דברי הרמב"ם נאמרו רק בראש ישיבה שהוא במקום משה רבינו, וכן נשיא למעלה מן הסנהדרין, שכל חטאותיו כפרהסיא. ועוד שהוא עומד ליישר את העם, ועל כן עליו לקשוט עצמו תחילה ואחר כך לקשוט אחרים.

וכעין זה כתב בספר דברות משה (5ג) שראש ישיבה צריך להידמות למלאך, כי תורה יבקשו מפיהו, ואם חטא אין להחשיבו כמלאך ואין לבקש תורה מפיהו.

סיכום - הרב פרופ' רקובר (6א).

 ג. דין השני כשהחזירו את הראשון לשררתו

במסכת יומא (2א) מבואר שכאשר החזירו הראשון לתפקידו, השני מועבר מתפקידו משום איבה. והתוספות שם (2ב) למדו מדין זה ל"פרנס הממונה על הציבור", וכתב המגן אברהם (7ג) שלכן גם בדין זה יש להעביר את השני מתפקידו, ועל כן הוצרכו לפסוק כרבי יוסי. והעיר במחצית השקל (7ד) כי התוספות הביאו את המעשה המסופר בהרחבה במסכת ברכות (7א) שלאחר שהורידו את רבן גמליאל מהנשיאות ואחר כך החזירוהו לשררתו, השאירו את רבי אליעזר  בן עזריה לדרוש שבת אחת בחודש, משמע שאין להעביר את השני מתפקידו לגמרי.  וראה בדבריו שנדחק בכוונת המגן אברהם שיש לנהוג כבוד בשני אך באופן שלא יקנא בו הראשון.

ואמנם בכף החיים (8א) פסק שיש לנהוג כבוד גם בשני, וכתב כי דברי המגן אברהם "שלא בדקדוק".

אולם רבי עזרא אלטשולר (8ב) דחה את הטענה מהגמרא בברכות על פי המבואר בירושלמי (7ב) שראב"ע ויתר על נשיאותו ממידת ענוותנותו, ובאמת לא היה צריך לוותר מן הדין, ולכן אין ללמוד מכך שהשאירוהו "במקצת" בתפקידו ונתנו לו לדרוש שבת אחת בחודש. וראה בדברי החתם סופר (8ג) ביאור אחר בדברי התוספות ביומא.

 ד. חזרת הראשון לתפקידו לאחר שהשני שימש זמן רב בתפקידו

התוספות במסכת מסכת נזיר (8ד) נתחדש שבאופן שהשני שימש בתפקיד זמן רב, אין להורידו מתפקידו. ובספר אורח מישור (9א) הקשה מדברי הגמרא במכות (1ב) בנדון רוצח בשגגה, שאף ששהה בגלות זמן רב מחזירים אותו לשררתו לדעת רבי מאיר.  

בספר באר שבע (9ב) הוסיף להקשות מדברי התוספות לגבי פרנס שחוזר לשררתו, ולא חילק בין זמן מועט למרובה.

ובקרן אורה (9ג) כתב שאין כוונת תוספות שלא יחזירו הראשון  כלל, אלא ששניהם יכולים לשמש.

 ה. מי שהועבר מתפקידו האם חוזר לשררתו - פסקי הלכה

על פי האמור לעיל דן בספר חשוקי חמד (10א, 10ב) במקרה של ראש ישיבה שחלה והביאו אחר במקומו, והראשון הבריא, האם מחוייבים להחזירו לתפקידו • תלמיד חכם צעיר ארגן שיעור בגמרא, כאשר נסע לחו"ל הביא ממלא מקום, ולאחר שחזר הציבור העדיף את השני • מנהל בית חולים שחלה ומינו ממלא מקום שעלה בכישוריו על הראשון, לאחר שחזר הראשון לאיתנו ביקש לחזור, האם יחזור למקומו.

 ו. האם ראשון חוזר לשררתו כאשר השני הפסיד את מקום עבודתו

בספר משפטי הלוי (11א) דן בהרחבה, האם כאשר השני עזב את מקום עבודתו הישן כדי לקבל את התפקיד החדש, וכעת אינו יכול לחזור לתפקידו הקודם, זו סיבה להשאירו בתפקידו החדש. והוכיח מתשובת הבן איש חי בשו"ת רב פעלים, שבאופן זה אין להפסיד את השני בחזרת ראשון.

 ז. גדר דין "חוזר לשררתו"

בשו"ת מזרח שמש (12א, 13א) דן בגדר "חוזר לשררתו", האם זהו חלק מדיני השררה, או מסברא, שדבר שקשה להשיגו יש בו זכות חזרה, והעלה מחקירה זו נפקא מינה לדין. וכן דן האם אומרים בחזקה במצוות נאמר דין "חוזר לשררתו", ובנדון חזרת גֵּר לשררה.

עגלת קניות

Your Cart14
  • x 2 עקבי דרך
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - חלק א
    הסרה | הוספה
  • x 7 רץ כצבי - שבת
    הסרה | הוספה
  • x 3 רץ כצבי - חנוכה ופורים
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - אבלות וכיבוד אב
    הסרה | הוספה
סה"כ: 545.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת
אבינו, חמנו וסבנו האהוב
ר' יעקב צבי חיים (הרווי בורטון)     
בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל
אציל הנפש, איש האמונה והגבורה
שהנחיל לנו כי צדקת ה' צדק לעולם ותורתו אמת
תנצב"ה

 

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

 

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס