שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

עדות נכרי

תקציר השיעור

א. עדים נכרים - סוגיית הגמרא ודברי הראשונים

בסוגיית הגמרא במסכת בבא קמא נתבאר פסול נכרים להעיד. לדעת הרמב"ם והנמוקי יוסף הפסול הוא מהתורה - עיין הטעם בדבריהם.

ב. נכרים פסולים להעיד - מהתורה או מדרבנן

כאמור, לדעת הרמב"ם והנמוקי יוסף מפורש פסול נכרים לעדות מהתורה. אולם מסוגיית הגמרא במסכת גיטין בנדון שטרות שחתומים עליהם עדים נכרים, דנו רבותינו הראשונים האם יתכן לומר שאינם פסולים מהתורה אלא מדרבנן • ביאור שיטתו של רבי יקיר [המובא במרדכי].

נאמנות לא מדין עדות אלא משום חזקה וראיה "חיצונית".

ג. עדות נכרים - פסק הלכה

ד. כשרות שטרות היוצאים בערכאות וחתומים עליהם עדים נכרים

הסתמכות על שטרי מקח וממכר, הודאות והלוואות העולים בערכאות נכרים • נאמנות לרישום בספרי הרשויות [תעודות לידה] • הסתמכות על תצהיר שנמסר לערכאות.

ה. כת עדים שנמצא בהם נכרי

כת עדים שנמצא אחד מהם קרוב ופסול, אינה נאמנת, ויש לדון האם המצאות נכרי בכת עדים פוסלת את עדותם.

ו. נאמנות גר על מה שראה בגיותו

נאמנות על עדות ידיעה ועל עדות ראיה • בדברים שהם "גילוי מילתא • עדות על תחומין וכל מה שאין עליו "תורת עדות".

ז. עדות נכרי - סיכום

פסול נכרים שאינם עובדי עבודה זרה • נאמנות ממונים מטעם השלטונות הנכרים • בעל דין שקיבל עליו נכרי כעד • עדות שעתידה להתגלות • להתיר אשה מעגינותה • טענה על פי עדות נכרי.

א. עדים נכרים - סוגית הגמרא ודברי הראשונים

שנינו במשנה במסכת בבא קמא (1א) כי שומת הנזיקין והתשלומים נעשים "בפני בית דין ועל ידי עדים בני חורין ובני ברית". ובסוגית הגמרא על אתר (1ב) מבואר שעדים בני חורין למעוטי עדים עבדים שפסולים, ובני ברית למעוטי עדים נכרים שאף הם פסולים. בהמשך הסוגיה נתבאר מדוע צריך למעט גם עבדים וגם נכרים.

אמנם בדברי התנאים והאמוראים לא נתברר מהו מקור דין זה, וצ"ע.

הרמב"ם הביא להלכה (1ג) שעדותם של עדים נכרים פסולה מהתורה, ובדבריו כתב את המקור לפסול זה: "העבדים פסולים לעדות דין תורה קל וחומר לגוים, אם עבדים שהן במקצת מצוות פסולין, הגוים לא כל שכן". וכבר תמה הכסף משנה על ה"קל וחומר" המובא בדברי הרמב"ם "וצ"ע היכא איתא".

הנמוקי יוסף (1ד) אף הוא הלך בשיטתו של הרמב"ם וכתב שפסולו של נכרי להעיד נלמד מפסולו של עבד להעיד.

ב. נכרים פסולים להעיד - מדאורייתא או מדרבנן

כאמור לעיל,  לדעת הרמב"ם והנמוקי יוסף, נכרים פסולים לעדות מהתורה.

אולם מסוגיית הגמרא במסכת גיטין (1ה) נראה לכאורה שהדברים אינם מוחלטים, שהרי "כל השטרות העולים בערכאות של עובדי כוכבים אע"פ שחותמיהן עובדי כוכבים, כשרים". ומבואר איפוא, כי שטר ממון למרות שהעדים החתומים עליו הם נכרים, כשר.  ואכן לאור זאת כתב רבינו יקיר [הובא במרדכי (2א)], שמאחר וכל פסולם של עדים נכרים הוא בגלל החשש שהם משקרים, במקום שברור לנו שאינם משקרים - כגון שחתומים על שטרות שנעשו בערכאות, מהתורה עדותם כשרה. וכן הביא בשו"ת התשב"ץ (2ב) בשם חכמי הצרפתים ש"לא מצינו בשום מקום רמז לפסול אותם כקרובים, ושאר פסולים, אלא משום דסתם גוים משקרי ואי איכא למיסמך דלאו שיקרא מסהדי מקבלינן להו". [וראה במה שכבתו ליישב מדוע משה ואהרון פסולים לעדות, והרי ודאי שאינם משקרים].

ברם המרדכי והתשב"ץ חלקו עליהם וסברו כי עדים נכרים פסולים מהתורה - או מפני שאינם בכלל 'אחיך', או מפני שסתם גוים רשעים הם והתורה אמרה "אל תשת רשע עד" [וראה בדבריהם כיצד הסבירו את דברי הברייתא המכשירה שטרות העולים בערכאות].

והנה במושכל ראשון נראה כי שיטת רבינו יקיר היא, שעדות נכרים כשרה מהתורה, ברם מצינו דרכים אחרות בביאור דבריו:

• הבית יוסף (3א) הביא את דברי רבינו יקיר, ולאור ההבנה הפשוטה שרבינו יקיר מכשיר עדות נכרים מהתורה הקשה עליו מדברי הגמרות והראשונים שמהם משמע שלא כדבריו, וכתב הב"ח (שם) בביאור שיטת רבינו יקיר "ואין ספק דסברת ה"ר יקיר אינה אלא לומר דבכלל תקנת חכמים סמכינן עלייהו לאפוקי ממונא כיון דאי אפשר בעדי ישראל, אבל ודאי מודה דמן התורה גוי פסול לעדות". ובהמשך דבריו הביא שכדבריו אלו כבר כתבו תוספות בגיטין ד"ה אע"פ (1ה).

• רבי שמואל רוזובסקי (3ב) חקר בנדון כשרותם של שטרות העולים בערכאות, האם:

[א] שטרות העולים בערכאות כשרים לראיה כמו כל שטר כשר.

[ב] שטרות העולים בערכאות אינם בכלל דיני "שטר", אלא ההסתמכות עליהם היא ככל ראיה וחזקה חיצונית.

והכריע כצד השני, ולפי זה ביאר בדעת רבינו יקיר שאין טעמו שעדים נכרים נאמנים מהתורה ככל עדים רגילים, אלא שאנו סומכים עליהם ככל 'אנן סהדי' ו'חזקה' שהן 'הוכחות חיצוניות', ואינן בגדר נאמנות של עדים. עיין היטב בדבריו, ובעיקר בקושייתו על יסוד זה מדין פסולם של משה ואהרון להעיד.

ג. עדות נכרים - פסק הלכה

בשולחן ערוך (4א) נפסק כי עכו"ם ועבד פסולים לעדות. ובשו"ת מים רבים (4ב) כתב כי "דבר גלוי ומפורסם הוא דאפילו דרדקי דבי רב יודעים דעדים נכרים פסולים הם לעדות", ולאחר שהביא את דברי רבינו יקיר, כתב "סברא יחידאה היא ולא מצינו שום פוסק דפסיק כוותיה" [אע"פ שלאחר מכן הביא עוד כמה שיטות הסוברות כמוהו, וצ"ע].

ד. כשרות שטרות היוצאים בערכאות וחתומים עליהם עדים נכרים

לאחר שנתבארו שיטות הראשונים והפוסקים בנדון עדות נכרים, נשוב לברר את דינם של שטרות שחתומים עליהם נכרים. וכאמור לעיל בגמרא בגיטין (1ה) הם כשרים [לכל הפחות מטעם "דינא דמלכותא דינא"].

לאור זאת הביא הבית יוסף בהלכות שטרות (4ג) את דברי הרשב"א ורבותיו, הסוברים ששטרות אלו כשרים מן הדין, מאחר ואנו סומכים על אלה שעשו אותם ש"לא מרעי נפשייהו", וכן מטעם שיוצא עליהם קול שהם נעשו. 

וכן הביא הבית יוסף בהלכות גביית מלוה בשם "תשובות שבסוף ספר חזה התנופה" (4ד), שבמקום שהגויים ממונים מפי המלך על דברים מסויימים, וכגון במקרה שם שהגוי ממונה מטעם המלך על המשכונות, אנו סומכים עליהם שאינם משקרים. וכן הובא להלכה בדברי הרמ"א (4ה) "אם היו הבעלי חוב חלוקים, והשוטר מעיד כדברי האחד נאמן מכח דינא דמלכותא דינא".

וראה עוד בשו"ת האגרות משה (5א) שהסתמך על מסמכי השלטונות [תעודות נישואין ותעודות לידה] המוכיחים כשרות ילדים שאינם ממזרים, מכמה סיבות, וכן מטעם "שהבֵרור מהתעודות של שלטון העיר הוא בֵרור גדול כעדים". אולם בקובץ תשובות (5ב), נקט שאין להסתמך תמיד על שטרות של נכרים, וכגון במקרה שקביעת השופט [הממונה מטעם השלטון] היא על סמך ההצהרה של האשה בפני עורכת הדין, עיין שם דבריו.

ה. כת עדים שנמצא בהם נכרי

כאשר אחד מהעדים נמצא קרוב או פסול, העדות בטילה, מאחר ו"עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה".

רבותינו האחרונים נחלקו האם כאשר נמצא עד נכרי בתוך כת של עדים כשרים, הכת כולה נפסלת.

לדעת התומים (5ג) "אם היתה אשה במעמד העדות אע"פ שכוונתה להעיד, מכל מקום אינה בגדר קרוב או פסול דיהיה כל עדות בטלה, דהיא אינה בגדר עדות כלל". ולפי זה כתב בנתיבות המשפט (5ד) שמאחר ונכרי לא היה מעולם ב"תורת עדות", גם אם ימצא עד נכרי בתוך כת של עדים כשרים, אין הכת כולה נפסלת.

ברם לדעת רבי שלמה קלוגר (6א) דין "נמצא אחד מהם קרוב או פסול, עדותם בטלה", נאמר גם לגבי עד נכרי.

ובמנחת חינוך (6ב) תולה את מחלוקתם במחלוקת דלעיל [אות ב] בין רבינו יקיר לשאר הראשונים.

ו. נאמנות גר על מה שראה בגיותו

במסכת כתובות (6ג) מובא: "וכולן אם היה עובד כוכבים ונתגייר אין נאמנים", ובהמשך הסוגיה מובאות דעות תנא קמא ורבי יוחנן בן ברוקא וטעמיהם בדין זה. בשולחן ערוך (6ד) פסק כדברי תנא קמא, שנכרי שהתגייר לא נאמן להעיד על מה שראה בגיותו. והש"ך (שם) ביאר מהי הסיבה שאינו נאמן, ודן בדבר כשרותם של האנוסים להעיד על מה שראו בזמן שהיו אנוסים.

להשלמת היריעה, ראה בהרחבה בספרו של הרב עובדיה יוסף טולידאנו (7א) בנדון עדות נכרי שנתגייר על דבר שאין בו דין עדות, וכן על דבר שידע בעודו נכרי, ובפסקי דין מבית הדין לדיני ממונות בירושלים (7ב) בנדון עדות ידיעה שאינה נפסלת מחמת שבזמן גיותו העד לא דק או מחמת תחילתו בפסול.

ז. עדות נכרי - סיכום

ראה בספר בין ישראל לנכרי (8 -9) בנדון פסול נכרים שאינם עובדי עבודה זרה • נאמנות ממונים מטעם השלטונות הנכרים • בעל דין שקיבל עליו נכרי כעד • עדות שעתידה להתגלות • להתיר אשה מעגינותה • טענה על פי עדות נכרי.   

עגלת קניות

Your Cart8
  • x 1 רץ כצבי - שבת
    הסרה | הוספה
  • x 2 רץ כצבי - אבלות וכיבוד אב
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - מחשבה חלק ב
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - חלק ב
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - ירח איתנים
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - מחשבה חלק א
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - חלק א
    הסרה | הוספה
סה"כ: 290.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת
אבינו, חמנו וסבנו האהוב
ר' יעקב צבי חיים (הרווי בורטון)     
בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל
אציל הנפש, איש האמונה והגבורה
שהנחיל לנו כי צדקת ה' צדק לעולם ותורתו אמת
תנצב"ה

 

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

 

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס