שיעורים נוספים בעניינים הנדונים בשיעור זה:

ריבוי בשיעורים

תקציר השיעור

א. ריבוי בשיעורים - סוגיית הגמרא והראשונים

 

בסוגיית הגמרא במסכת חולין נתבאר האם מותר לאדם בריא ליהנות בשבת ממלאכה אסורה שנעשתה בהיתר לחולה [שיש בו סכנה, והותרה משום פיקוח נפש], כגון: מאכל שהתבשל לצורך חולה, או בהמה שנשחטה לצורך חולה.

עוד דנו הראשונים, האם איסור ריבוי בשיעורים נאמר גם כאשר המלאכה נעשתה על ידי נכרי.

ב. ריבוי בשיעורים – איסור מדרבנן או מהתורה

נחלקו רבותינו הראשונים האם אסור להרבות בשיעורים הוא רק כשהקדירה כבר על האש [איסור בישול מדאורייתא], אבל להרבות בשיעורים קודם שהונחה הקדירה על האש אינו אלא איסור מדרבנן. או שיש איסור מהתורה להרבות גם קודם שהקדירה על האש.

ג. ריבוי בשיעורים - דברי הפוסקים

איסורו מהתורה או מדרבנן  • ריבוי בשיעורים על ידי נכרי • ריבוי בשיעורים בשעה "שהדבר בהול".

ד. ריבוי בשיעורים בקצירה, בישול ושחיטה - ומה שביניהם

איסור ריבוי בשיעורין נאמר: בקצירת שלוש גרוגרות לחולה שאמדוהו לשתיים בלבד, ובבישול שלוש חתיכות לחולה שאמדוהו לשתיים בלבד. לעומת זאת, לא נאמר איסור ריבוי בשיעורים בשחיטת בהמה גדולה לחולה שדי לו בבהמה קטנה. ויש לעיין מה טעם החילוק ביניהם.

ה. סיכום החילוקים וההגדרות בדיני ריבוי בשיעורים

מלאכות שיש בהן שיעור לחייב את העובר עליהן • מלאכות ששיעורן בכל שהוא.

הקטנת תוצאות האיסור • צמצום מספר הנורות הדולקות • העדפת נורה קטנה • עדיפות נר קטן או מנורה עם מעט נפט • השימוש במכשירי מעבדה לבדיקות דם • הדפסת תוצאות הבדיקות.

ו. הפסקת חשמל שתוקנה בשבת

כאשר מתרחשת הפסקת חשמל בשבת, מותר לתקנה מאחר והחשמל נצרך גם לחולים שיש בהם סכנה, ויש לעיין מדוע אין לאסור על בריאים ליהנות מהחשמל שתוקן משום ריבוי בשיעורים.

ז. ריבוי בשיעורים באיסור דרבנן וכאשר עושה נכרי

ח. פרטים נוספים בדיני ריבוי בשיעורים

ריבוי בשיעורים במלאכת נטילת נשמה וצידה • ריבוי בשיעורים בחפצים שונים שאינם ראויים להיתר כלל • ריבוי בשיעורים בהוצאה מחוץ לתחום.

א. דברי הגמרא והראשונים

בסוגיית הגמרא במסכת חולין (1א) דנו האם מותר לאדם בריא ליהנות בשבת ממלאכה אסורה שנעשתה בהיתר לחולה [שיש בו סכנה] והותרה משום פיקוח נפש, כגון: מאכל שהתבשל לצורך חולה, או בהמה שנשחטה לצורך חולה. בתחילת הסוגיה סברו כי טעם האיסור משום 'מוקצה' כמבואר ברש"י על אתר, אולם במסקנה אמר רב דימי: "הלכתא השוחט לחולה בשבת, מותר לבריא באומצא. מאי טעמא, כיון דאי אפשר לכזית בשר בלא שחיטה כי קא שחיט אדעתא דחולה קא שחיט. המבשל לחולה בשבת אסור לבריא, גזירה שמא ירבה בשבילו".

מבואר בדבריו, שגם במקום שאין איסור ליהנות ממה שנתבשל בשבט מצד איסור מוקצה, מכל מקום אסור ליהנות מהאוכל, מחשש שמא ירבה בבישול עבור הבריא [מה שאין כן בשחיטה עבור חולה, ראה בדברי רש"י בביאור טעם החילוק].

תוספות במסכת גיטין (1ב) הביאו את סוגית הגמרא בעירובין (סח, א) המתירה לחמם מים לתינוק אגב חימום המים לאמו [היולדת] הנצרכת למים החמים. ומבואר בתוספות שאין הפירוש לחמם מים על ידי  ישראל, מאחר וריבוי בשיעורים אסור, אלא בסוגיה בעירובין ההיתר להרבות עבור התינוק הוא מאחר וזה נעשה על ידי  נכרי.

עם זאת, בהמשך דבריהם בהיתר זה הסתפקו התוספות: "ושמא דוקא לצורך המילה הוא דשרי [על ידי נכרי], אבל לצורך דבר אחר אפילו על ידי  עובד כוכבים אסור להרבות".

 ב. ריבוי בשיעורים - איסור מדרבנן או מהתורה

הטור (2א) הביא להלכה את הסוגיא בחולין. וכתב הבית יוסף כי לדעת הרשב"א, איסור ריבוי בשיעורים הוא כאשר הקדירה כבר על האש [ואיסור בישול מדאורייתא], והאיסור לבריא ליהנות מהבישול הוא מחשש שירבה בחתיכות אחר שהקדירה על האש. ואין לומר שהחשש הוא שמא ירבה בחתיכות קודם הבישול, מאחר ולהרבות בשיעורים קודם שהונחה הקדירה על האש אינו אלא איסור מדרבנן [גזירה לגזירה].

מנגד, בסוגיית הגמרא במסכת מנחות (2ב), מובא ספקו של רבא בנדון ריבוי בקצירה או ריבוי בשיעורים: "בעי רבא חולה שאמדוהו לשתי גרוגרות ויש שתי גרוגרות בשתי עוקצין ושלש בעוקץ אחת הי מינייהו מייתינן שתים מייתינן דחזו ליה או דלמא שלש מייתינן דקא ממעטא קצירה". ובבית יוסף בסימן של"א (2ג), הביא את דברי הר"ן שתמה על שיטת הרשב"א הנ"ל: "ותמהני עליהם דאם כן מאי קמבעי ליה התם במנחות". כלומר, אם נכונים דברי הרשב"א שריבוי בשיעורים הוא איסור מדרבנן, מה הסתפק רבא האם להרבות בקצירה [דאורייתא] או להרבות בשיעורין [דרבנן].

ולכן נקט הר"ן כי גם להרבות בשיעורים קודם שהקדירה מונחת על האש הוא איסור תורה.

בתוך הדברים מצינו גם מחלוקת בין הרשב"א והר"ן, כיצד להעמיד את דברי הגמרא בעירובין המתירה חימום מים לתינוק אגב אמו - האם מותר רק על ידי נכרי [וכפי חלק מהגרסאות שם], או גם על ידי ישראל.

להשלמת היריעה, עיין בגמרא בביצה (3א), דין ריבוי בשיעורים ביום טוב. ובסוף דברי הר"ן [המובאים בבית יוסף] בביאור החילוק בין ריבוי בשיעורים אגב חולה בשבת, לריבוי בשיעורים ביום טוב.

 ג. ריבוי בשיעורים - דברי הפוסקים

דין ריבוי בשיעורים נפסק בשו"ע וברמ"א בשני מקומות: בהלכות בישול בשבת (3ב) ובהלכות חולה בשבת (3ג).

בהלכות בישול (3ב) פסק הרמ"א להלכה את דברי התוספות והר"ן, הסוברים כי ריבוי בשיעורים נאסר גם כאשר גוי מרבה [אלא אם כן זה לצורך ברית וכפי שנתבאר בדבריהם].

המשנה ברורה שם הביא את מחלוקת הראשונים האם ריבוי בשיעורים אסור מדאורייתא או מדרבנן, וצידד כדעת הר"ן.

בהלכות חולה בשבת [סי' שכ"ח (3ג)] סייג הרמ"א את איסור ריבוי בשיעורים רק כשאין הדבר בהול, עיין בדבריו, ובמה שכתב המשנה ברורה על אתר.

 ד. ריבוי בשיעורים בקצירה, בישול ושחיטה - ומה שביניהם

איסור ריבוי בשיעורין נאמר: בקצירה - קצירת שלוש גרוגרות לחולה שאמדוהו לשתיים בלבד.

ובבישול - בישול שלוש חתיכות לחולה שאמדוהו לשתיים בלבד.

המנחת חינוך (4א) כתב: "הר"ן דסובר ריבוי בשיעורים מדאורייתא, אם כן זה פשוט אם אמדוהו לחולה שצריך בשר, ואם נשחוט לו בהמה קטנה יהיה גם כן די לו, בודאי אסור לשחוט לו בהמה גדולה דהוי ריבוי בשיעורא". ועל פי זה הקשה מדברי רב דימי בחולין (1א), שסבר כי רק "המבשל בשבת אסור לבריא, אבל השוחט מותר, דכזית בשר צריך שחיטה. ותימה הוא, מאחר ודי לו שנשחט קטנה, ובשחיטת גדולה הרי הוא עובר באיסור דאורייתא של ריבוי בשיעורים". וראה בדבריו שהסביר כי קושיה קשה רק לדעת הר"ן ולא לדעת הרשב"א, ובמה שרצה לתרץ לדעת הר"ן, ולמעשה נשאר בצ"ע.

באור שמח (4ב) כתב סברא נוספת לחלק בין דין ריבוי בשיעורים בבישול לדין ריבוי בשיעורים בנטילת נשמה.   

 ה. סיכום החילוקים וההגדרות בדיני ריבוי בשיעורים

בספר שמירת שבת כהלכתה (5א; ושם ובהערה צב) סיכם ארבעה חילוקים שונים בדין ריבוי בשיעורים, בין פעולות ותוצאות שונות. ולאור ההגדרות הנ"ל דן הלכה למעשה, בפרטי ההלכות שיש בהן חשש לאיסור ריבוי בשיעורים בשבת (5ב), (6א), (6ב), כגון: הקטנת תוצאות האיסור • צמצום מספר הנורות הדולקות • העדפת נורה קטנה • עדיפות נר קטן או מנורה עם מעט נפט • השימוש במכשירי מעבדה לבדיקות דם • הדפסת תוצאות הבדיקות.

 ו. הפסקת חשמל שתוקנה בשבת

כאשר מתרחשת הפסקת חשמל בשבת, מותר לתקנה מאחר והחשמל נצרך גם לחולים שיש בהם סכנה, ויש לעיין מדוע אין לאסור על בריאים ליהנות מהחשמל שתוקן משום ריבוי בשיעורים.

בשו"ת מנחת שלמה (6ג; 7; 8א), דן בהרחבה "במקרה שנעשה קלקול בשבת ברשת החשמל ונעשה התיקון על ידי  פועלים יהודים. וכיון שיש סוברים דרבויי בשיעורא הוי איסור יש מקום לדון שתיכף עם הקלקול יתחייב כל אחד ללחוץ על הכפתור החשמלי שבביתו כדי שלא יודלק אחר כך  החשמל שבביתו על ידי  התיקון".

המנחת שלמה חידש כי דין "ריבוי בשיעורים" לא נאמר ב"שב ואל תעשה". כלומר, אף אם נאמר שריבוי בשיעורים אסור מדאורייתא, זהו דווקא כעין להרבות חתיכות בקדירה אחרי או אפילו לפני שמונחת על האש [ר"ן], אך חיוב להוציא חתיכות מהקדירה לא מצאנו. ושמא מטעם שחששו חכמים שאם נחייב לשים לב ולהשקיע מאמץ בהוצאת חתיכות שאינן מחויבות להצלת נפשות, עלולים להתרשל ולהימנע מעשיית מלאכת הפיקוח נפש. ולכן גם בנדון דידן אין חיוב לכבות את החשמל, כדי שלא יודלק אח"כ בעת התיקון.

וראה בסוף דבריו שסייג את ההיתר, מאחר ולא ברור האם התיקון תמיד מציל נפש, ובמסקנתו למעשה.

 ז. ריבוי בשיעורים באיסור דרבנן וכאשר עושה נכרי

בפסקי תשובות (8ב) חילק בין דין ריבוי בשיעורים על ידי נכרי שיודע שהוא מרבה בשיעורים, לבין מצב שהנכרי כלל אינו מתכוון לריבוי בשיעורים, וכתב כי באופן השני "הוי ליה היתר מוחלט".

 ח. פרטים נוספים בדיני ריבוי בשיעורים

בשו"ת אגרות משה (9א) דן האם לחולה שיש בו סכנה, מותר לקחת תרופה גם למיחוש נוסף, שעבורו בלבד אסור לו לקחת תרופה. וכתב לאסור מאחר ו"אין טעם להתירו דהא צריך מלאכה אחרת בשביל הרפואה דהמיחוש, ויש לחוש לשחיקת סממנים והוא ממילא בכלל הגזירה". אולם בהמשך דבריו כתב כי במקום שבו על מנת לרפא את המיחוש יש לקחת מאותה התרופה כמות רבה יותר יש מקום להיתר.

לסיום נעיין בדברי הארחות שבת (9ב) בנדון ריבוי בשיעורים בחפצים שונים שאינם ראויים להיתר, ובנדון ריבוי בשיעורים בהוצאה מחוץ לתחום.

עגלת קניות

Your Cart5
  • x 1 רץ כצבי - אבלות וכיבוד אב
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - חלק ב
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - פסח שבועות
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - שבת
    הסרה | הוספה
  • x 1 רץ כצבי - חלק א
    הסרה | הוספה
סה"כ: 185.00

בראשית

שמות

ויקרא

במדבר

דברים

נושאים

מועדים

הקדשות

לעילוי נשמת

הרה"ח רבי יהושע השיל רייזמן ז"ל נלב"ע י' טבת תשס"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

לעילוי נשמת
אבינו, חמנו וסבנו האהוב
ר' יעקב צבי חיים (הרווי בורטון)     
בן שרה גיטה ושלמה זלמן הלוי ז"ל
אציל הנפש, איש האמונה והגבורה
שהנחיל לנו כי צדקת ה' צדק לעולם ותורתו אמת
תנצב"ה

 

 


תנצב"ה

לעילוי נשמת

איש חסיד וירא שמים שייף עייל ושייף נפיק
הרה"ח ר' אליקים גצל בן הר"ר יעקב יהודה ז"ל זילברליכט
נלב"ע כ"ג אדר תשמ"ג

 

לעילוי נשמת

אשת חיל עטרת בעלה, גמלה צדקה וחסד

כיבדה הוריה באהבה ומסירות, חינכה צאצאיה לתורה ולמצוות

אוד מוצל מאש, נזדככה בייסורים וקבלתם באהבה

 

מרת זיסל הניה (נעמי) זילברליכט ע"ה

בת הרה"ח שלום יוסף הירשפרונג ז"ל

נפטרה במוצאי יום הולדתה, אור לח' תשרי תשע"ו

ת.נ.צ.ב.ה.

התודה והברכה

לכל המסייעים לבניית אתר עולמות

ובראשם

הר"ר ישראל ויינגרטן ורעייתו הי"ו

על מסירותם הנפלאה לבניית אתר עולמות
במקצועיות רבה בסבלנות ובחן

הר"ר מנחם שטיינר הי"ו
שתרם מזמנו ומכשרונותיו לבניית אתר עולמות
הר"ר יחיאל זאב הכהן קרימלובסקי הי"ו

שתרם מזמנו ומכישוריו המבורכים

למען הצלחת הקמת אתר הבית של עולמות

בורא עולם יברכם בכל מילי דמיטב
בבריות גופא ונהורא מעליא

וזכות הרבים תעמוד להם לעד

לעילוי נשמת
גאון התורה והמוסר
מרן ראש הישיבה
הגאון רבי שמחה מרדכי זיסקינד ברוידא זצ"ל
שהרביץ חכמה ויראה ושם דרך
בהיכל ישיבת חברון למעלה מיובל שונים

נלב"ע ביום הנף ט"ז ניסן תש"ס